החלטה בתיק עמ"א 20084-11-09

לפניי בקשה להארכת מועד ביצועו של צו הפסקת שימוש (להלן: "הצו"), והארכת מועד להגשת הבקשה הנ"ל.

נגד המבקש/הנאשם, ניתנה ביום 19.10.10 החלטה האוסרת עליו שימוש חורג במבנה הכולל קומת מרתף ומעליה קומת קרקע, בשטח כולל של כ - 200 מ"ר (להלן: "המבנה"), וזאת במסגרת תיק תו"ב 20084-11-09. באותה החלטה ציווה עליו בית המשפט להפסיק את השימוש החורג תוך 12 חודשים, דהיינו עד 19.10.11, זולת אם יהי לו היתר כדין. (להלן: "פסק הדין").

הארכת מועד להגשת הבקשה

1.       בבקשתו להארכת מועד להגשת הבקשה לדחות מועד ביצוע הצו, טוען המבקש כי מחמת טעות לא הגיש את בקשתו במועד הקבוע בחוק, היות ולא היה מיוצג דאז, אינו בקיא בפרוצדורה, אין לו ידע משפטי, כאשר רק בפגישתו האחרונה במשרדי המשיבה, ידע שעליו להגיש בקשה להארכת מועד לביצוע הצו, ומיד פנה להבא כוחו שפעל בעניין.    

2.        המשיבה מתנגדת להארכת המועד הנ"ל. בתגובתה ציינה המשיבה כי, הבקשה לא הגשה בהתאם לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), תשס"ט-2008 (להלן: "התקנות"). עוד הוסיפה המשיבה כי, אין בעובדה שלמבקש אין ידע משפטי, כדי להצדיק הגשתה בחלוף 3 חודשים מיום כניסת הצו לתוקף, כאשר היה על המבקש לפנות מבעוד מועד לעו"ד על מנת לטפל בבקשה.

3.       ראשית אציין כי הבקשה שבפניי הוגשה באיחור, של למעלה משלושה חודשים, בניגוד להוראות תקנה 2 לתקנות, היות והיה על המבקש להגישה 21 יום טרם עבר מועד ביצוע פסק הדין ביום 19.10.11.  

4.       המבקש תלה את האיחור בהגשת הבקשה בזמן, באי ידיעת החוק, ובכך שלא היה לו כל ייצוג משפטי. איני רואה בנימוק זה כדי להוות סיבה מוצדקת להגשת הבקשה באיחור. עוד במעמד הדיון בתאריך 19.10.10, ידע המבקש כי צו הפסקת השימוש הינו לתקופה מקסימאלית בת שנה, והיה עליו טרם עברה תקופה זו, לפעול לביצוע הצו ו/או לחלופין לפנות לקבלת ייעוץ משפטי אודות הדרכים בהם עליו לנקוט. די באי עמידה בהוראות התקנות והגשת הבקשה באיחור, בהעדר נימוק מוצדק, כדי שלא להיזקק לבקשה.

5.       מעבר לדרוש, אציין כי יש מקום לדחות את הבקשה גם לגופה.

הארכת מועד לביצוע הצו לפי סעיף 207 לחוק

טענות המבקש

6.       בבקשתו טוען המבקש כי, המבנה נשוא האישום, בו הוא מתגורר כיום, נבנה ע"י אביו, במקרקעין אותם רכש האחרון בשנות השישים, ללא שפעל להעברת הזכויות במקרקעין על שמו, כאשר בעל הזכות הרשום בנסח הרישום אינו אביו.   

7.       הוסיף המבקש וטען כי, עת ביקש להכשיר את השימוש במבנה, נתקל בהתנגדות מצד בעל הזכות הרשום במקרקעין, אשר סירב לחתום על הבקשה לקבלת היתר בניה.

8.       הוסיף המבקש וטען כי, הגיש בקשה להיתר, שכר שירותיהם של אנשי מקצוע, מהנדסים, מודדים ואדריכל, השיג את כל האישורים לקבלת ההיתר, כגון אישור בזק, חב' החשמל, רשות העתיקות, אישור עריכת הסכם בדיקת בטונים וכן תוכנית חלוקה מאושרת שנחתמה על ידי בעל הנכס,  טרם חזר בו האחרון מהסכמתו לחתום על הבקשה להיתר.

9.       עוד טען המבקש כי, כיום הינו פועל בהליכים משפטיים כנגד המוכר של המקרקעין, ושוקד על הגשת תביעה לפס"ד הצהרתי, בבית המשפט המחוזי, בעניין הבעלות במקרקעין.

10.   עוד טען המבקש כי, העיכוב בהוצאת ההיתר, נבע מאילוצים בלתי נשלטים על ידו, אינן באחריותו, ואף לא היו צפויים, כאשר אין מניעה תכנונית מאישור הבניה, הבניה לא פגעה בזכויות ציבוריות, לא נבנתה מחוץ לתוכנית מתאר, לא נבנתה בשטח חקלאי, שמרה על הוראות התוכנית קווי בניה ואחוזי בניה, ויש סיכוי כי המבנה יזכה בהכשר, לאחר סיום ההליכים בבית המשפט המחוזי.

11.   הוסיף המבקש כי, העובדות שהוצגו בפני ביהמ"ש, הליכי התכנון אשר ננקטו על ידו, התנהגותו בפני ביהמ"ש, והודאתו בהזדמנות הראשונה, והעובדה כי המבנה מהווה קורת גג למשפחה שנקלעה לסיטואציה מביכה ללא כל עוול, מהווים טעם טוב להארכת המועד כמבוקש.

תגובת המשיבה

12.   המשיבה מתנגדת לבקשה, וטוענת כי זו הוגשה ללא שצורפה לה כל החלטה של המאשימה, בדבר אישור הבקשה להיתר ו/או לאשרה בתנאים, ולא ברור אילו תנאים מולאו עד כה על ידי המבקש, ואילו לא.   

13.   הוסיפה המשיבה וטענה כי, מקום שהבקשה כוללת טענות עובדתיות, בדבר שינוי מצב תכנוני, או בדבר קיומם של הליכי רישוי תלויים ועומדים, היה על המבקש לצרף תצהיר מהנדס/אדריכל.